תשובה מהירה: כסף שבעל מניות מהותי (10% ומעלה) מושך מהחברה, שלא כמשכורת או כדיבידנד, נרשם כיתרת חובה. לפי סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, אם היתרה לא הוחזרה עד סוף שנת המס שלאחר שנת המשיכה, היא ממוסה: קודם כדיבידנד אם יש לחברה רווחים, אחרת כמשכורת או כהכנסה מעסק. משיכות מצטברות של עד 100,000 ש"ח בשנה אינן נכללות, אבל מעל הסף נכלל כל הסכום. עד אז, ההלוואה נושאת ריבית רעיונית לפי סעיף 3(ט), שהיא 6.53% לשנת 2026 לפי פרסומי עדכון השנה.
נקודות מפתח:
- מועד המס: סוף שנת המס שאחרי שנת המשיכה. משיכה מ-2025 שלא הוחזרה עד 31.12.2026 תמוסה.
- סדר הסיווג: דיבידנד אם יש רווחים לחלוקה, אחרת משכורת אם יש יחסי עובד ומעביד, אחרת הכנסה מעסק.
- משיכות מצטברות עד 100,000 ש"ח בשנת המס או בשנה שקדמה לה אינן נכללות. מעל הסף נכלל כל הסכום.
- גם שימוש פרטי בנכס של החברה, כמו דירה, הוא "משיכה" שיוצרת חבות מס.
- החזר שאחריו נמשך הכסף שוב תוך זמן קצר עלול לא להיות מוכר כהחזר.
מה זו משיכת בעלים ולמה היא בעייתית
בעסק של עוסק מורשה, הכסף בחשבון שייך לבעל העסק, והוא יכול למשוך אותו מתי שירצה. בחברה בע"מ זה לא כך: הכסף שייך לחברה, ובעל המניות יכול לקבל אותו רק כמשכורת, כדיבידנד, כהחזר הלוואה שנתן לחברה או כהלוואה מהחברה. כשבעל המניות מעביר כסף מחשבון החברה לחשבונו הפרטי, משלם הוצאות פרטיות בכרטיס של החברה או גר בדירה שהחברה קנתה, נוצרת יתרת חובה בכרטיס שלו בספרי החברה.
במשך שנים יתרות כאלה נשארו פתוחות ללא מס. סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, שחל מ-1.1.2017 ושהוסבר בחוזר מס הכנסה 07/2017, קבע שמשיכה שלא הוחזרה במועד תמוסה בידי בעל המניות.
בפועל, יתרות כאלה נוצרות לרוב בלי כוונה: תשלום שכר לימוד של הילדים מחשבון החברה, העברה לצורך הון עצמי לדירה, הוצאות רכב פרטי שנרשמו כהוצאה עסקית ונדחו בביקורת, או "משכורת" שנמשכה בלי תלוש. בסוף השנה רואה החשבון מסווג את כל אלה לכרטיס בעל המניות, ושם מתחיל המונה של סעיף 3(ט1).
מי בתחולת הסעיף ומה נחשב משיכה
הסעיף חל על בעל מניות מהותי (מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, 10% או יותר מאמצעי השליטה) ועל קרובו. הוא חל על חברה פרטית או ציבורית, ישראלית או זרה. הוא אינו חל כשבעל המניות עצמו הוא חברה. "משיכה" כוללת:
- העברת כספים במישרין או בעקיפין, כולל הלוואה, חוב או פיקדון.
- פיקדון של החברה שמשועבד להבטחת חוב של בעל המניות. ערבות כללית של החברה בלי נכס משועבד אינה משיכה.
- העמדת נכס של החברה לשימוש בעל המניות: דירה שמשמשת בעיקר (מעל 51% מהשטח) לצרכיו הפרטיים, כולל תכולתה; יצירות אמנות ותכשיטים; כלי טיס וכלי שיט שמשמשים בעיקר לשימוש פרטי.
מה לא נחשב: סכומים שכבר מוסו במלואם בידי בעל המניות (משכורת, דיבידנד); משיכות מצטברות מאותה חברה שלא עברו 100,000 ש"ח בשנת המס או בשנה שקדמה לה; והלוואה מבנק שהחברה העבירה לבעל המניות, אם היא לתקופה של שנתיים לפחות, הועברה אליו תוך 60 יום, הוא נושא בכל עלויותיה והחברה לא נתנה בטוחה.
מתי ואיך ממוסה המשיכה
מועד המס: במשיכת כספים, תום שנת המס שלאחר שנת המשיכה. בהעמדת נכס לשימוש, תום השנה שבה הועמד הנכס לראשונה, ובתום כל שנה נוספת עד שיוחזר.
הסיווג, לפי הסדר:
- דיבידנד, אם לחברה יש רווחים לפי מבחן הרווח שבסעיף 302(ב) לחוק החברות. לבעל מניות מהותי, מס של 30%.
- משכורת, אם אין רווחים כאלה וקיימים יחסי עובד ומעביד.
- הכנסה מעסק או ממשלח יד, בשאר המקרים.
הסכום: המשיכה, בניכוי החזרים עד מועד המס ובניכוי יתרת זכות של בעל המניות בחברה (חשבון עו"ש, או שטרי הון שהונפקו לו לתקופה של עד חמש שנים). הון מניות, פרמיה וקרנות אינם נכנסים לקיזוז. אם החברה פורעת את יתרת הזכות שקוזזה תוך 18 חודשים ממועד המס, הקיזוז מתבטל.
החזר ומשיכה מחדש: החזר מקוזז לפי סדר המשיכות (הראשונה שנמשכה היא הראשונה שמוחזרת). אם אחרי ההחזר נמשך הכסף שוב בתוך התקופה שנקבעה (שנתיים בכספים, שלוש שנים בנכסים), ההחזר עלול להיחשב כאילו לא היה, למעט משיכה חד פעמית לתקופה של עד 60 יום. "החזר" ב-31 בדצמבר ומשיכה מחודשת בינואר לא יעבדו.
שימוש פרטי בנכס של החברה
דירה שהחברה רכשה ובעל המניות גר בה היא המקרה הקלאסי. לפי סעיף 3(ט1) והחוזר, בעל המניות מחויב בשווי השימוש: הגבוה מבין שווי השוק של השימוש לבין שיעור הריבית לפי סעיף 3(ט) כפול עלות הנכס, בניכוי תשלומים ששילם לחברה. עלות הדירה לצורך זה כוללת גם את התכולה. בנוסף, עלות הנכס עצמה נבחנת כמשיכה לפי אותו מנגנון, בניכוי יתרות זכות. בעלי דירות כאלה צריכים לבחון אם להחזיר את הנכס לשימוש עסקי, לשלם דמי שימוש בשוק או להעביר את הבעלות.
איך מסדירים יתרת חובה לפני שהיא הופכת למס
- החזר בפועל לפני תום השנה העוקבת, ממקורות שאינם החברה עצמה.
- הכרזה על דיבידנד וקיזוזו מהיתרה. המס זהה, אבל אתם קובעים את המועד ואת הסכום, ויכולים לפצל בין שנים.
- משכורת או בונוס, אם זה נכון יותר מיסויית. ראו דיבידנד או משכורת.
- הסכם הלוואה כתוב, עם ריבית ולוח סילוקין. הוא אינו מבטל את סעיף 3(ט1), אבל מתעד את העסקה ומקל בביקורת.
בעל מניות מהותי שהמשיכות שלו עלו על 100,000 ש"ח בשנת המס או בשנה שקדמה לה מצרף לדוח השנתי נספח 1350. מעקב שוטף אחרי הכרטיס, כחלק מהנהלת החשבונות של החברה, מונע הפתעות. אם יתרות פתוחות משנים קודמות לא דווחו, כדאי לבחון גם את מסלול הגילוי מרצון.
טבלת סיכום: משיכות בעל מניות מהותי
| נושא | הכלל |
|---|---|
| על מי חל | בעל מניות מהותי (10% ומעלה) וקרובו, לא על בעל מניות שהוא חברה |
| פטור סכום | משיכות מצטברות עד 100,000 ש"ח בשנה או בשנה הקודמת |
| מועד המס | תום שנת המס שלאחר שנת המשיכה |
| סיווג | דיבידנד, אחרת משכורת, אחרת הכנסה מעסק |
| ריבית לפי סעיף 3(ט), 2026 | 6.53% (נכון לפרסום) |
| שימוש בנכס | הגבוה מבין שווי שוק לבין ריבית 3(ט) כפול עלות הנכס |
| דיווח | נספח 1350 לדוח השנתי, כשהמשיכות עוברות 100,000 ש"ח |
בפילייבה ושות' אנחנו עוקבים אחרי כרטיסי בעלי המניות במהלך השנה, מתריעים לפני מועד המס ובונים את הדרך הזולה ביותר להסדיר יתרות: החזר, דיבידנד או משכורת. אם יש לכם יתרת חובה בחברה, עכשיו זה הזמן לבדוק אותה.
שאלות נפוצות
מתי משיכה של בעל מניות מהחברה ממוסה?
אם לא הוחזרה עד תום שנת המס שלאחר שנת המשיכה. משיכה מ-2025 שלא הוחזרה עד 31.12.2026 תמוסה באותו מועד.
האם יש סכום משיכות שפטור מהסעיף?
כן. משיכות מצטברות מאותה חברה שאינן עולות על 100,000 ש"ח בשנת המס או בשנה שקדמה לה אינן נכללות. מעל הסף נכלל כל הסכום, לא רק העודף.
איך מסווגת משיכה שלא הוחזרה?
כדיבידנד, אם לחברה יש רווחים לחלוקה. אם אין, כמשכורת כשיש יחסי עובד ומעביד, ובשאר המקרים כהכנסה מעסק או ממשלח יד.
מה שיעור הריבית לפי סעיף 3(ט) ב-2026?
לפי פרסומי העדכון לשנת 2026, השיעור הוא 6.53% (לעומת 6.69% ב-2025). מומלץ לוודא מול פרסום רשות המסים לפני חישוב.
אפשר להחזיר את הכסף בדצמבר ולמשוך אותו שוב בינואר?
לא באופן שיגן עליכם. החזר שאחריו נמשך הכסף שוב בתוך התקופה שנקבעה עלול להיחשב כאילו לא היה, למעט משיכה חד פעמית לתקופה של עד 60 יום.
מקורות
המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ מס או תחליף לבדיקה אישית של המקרה שלכם.